לחזק את התחזוקה


מטופלים רבים חשים באופן טבעי כי עם סיום הטיפול הפעיל, בין אם כלל טיפול כירורגי ובין אם לא, תם הטיפול. עם זאת, המחקרים מראים שרק טיפול פריודונטאלי תחזוקתי מעצים את סיכויי המטופלים לשמור על ההישג הכירורגי לאורך זמן. כיצד לעזור למטופלים להבין את חשיבות "הטיפול התומך"?

מחלת חניכיים מאופיינת בתקופות של התפרצות אשר היקפן, משכן וחומרתן אינן ניתנות לחיזוי, ומטופלים אשר סובלים מהמחלה נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה מתמשכת במערכת התאחיזה של המשנן. את האופי הכרוני לא ניתן למנוע. אולם, קידום הטיפול במחלה מאפשר לנו ולמטופלנו לשלוט בהתפתחות כיסים, נפיחות דימום ודלקת, ולצמצם את מידת הנזק.

מטרות התחזוקה הפריודונטאלית כפי שהוגדרו על ידי האיגוד האמריקאי לפריודונטיה בשנת 1998 הן(1) למנוע או לצמצם את חזרת המחלה והתקדמותה; למנוע או לצמצם אובדן שיניים על ידי ניטור המשנן; לשפר את הסיכוי לאתר ולטפל במחלות אחרות של חלל הפה שעלולות להופיע עם השנים. בשנת 1989 הוגדר הטיפול התחזוקתי כ- supportive periodontal therapy- SPT, כלומר "טיפול תומך". מונח זה נועד להדגיש את הצורך לסייע למטופל במאמציו לשלוט בזיהום ממקור פריודונטאלי ולמנוע זיהום מחדש.

כירורגיה היא ההתחלה. תחזוקה היא הדרך לצמצם נזקים נוספים.
מחקרים רבים מראים כי הצלחתו של הטיפול הפריודונטאלי אפקטיבית יותר לאורך זמן אם קיימת התמדה בטיפול התחזוקתי. כך לדוגמא במטופלים עם מחלה מתקדמת שקיבלו טיפול כירורגי אך לא קבלו טיפול תחזוקתי, סימני המחלה שבו וחזרו(2). יתר על כן, קצב אובדן התאחיזה באותם מטופלים היה גדול פי 3-5 בהשוואה לקצב ההתקדמות הטבעי של המחלה בקבוצת אוכלוסייה עם מודעות גבוהה(3) אשר עברה תחזוקה מסודרת. לעומת זאת, קיימות עדויות רבות לכך שמטופלים שהקפידו על תכנית תחזוקה קפדנית אחת ל-3 חודשים, שימרו את הצלחת הטיפול הפריודונטאלי, שכלל גם טיפול כירורגי, במשך שנים. ב- 45% מהחולים שקיבלו תחזוקה לא סדירה(4) הודגמה חזרה של המחלה למצב דומה לזה שהיה לפני הטיפול, 5 שנים אחרי טיפול מוצלח. על פי מחקר אחר, 55% מהאתרים שטופלו בעבר הדגימו הדרדרות ואובדן תאחיזה נוסף לאחר 6 שנים בקבוצה שלא תוחזקה, בהשוואה ל-1% בלבד בקבוצה המתוחזקת(5).

הבקרה עוברת לידי המטופל (תרתי משמע)
אחת המטרות העיקריות שלנו כרופאים בטיפול במחלת חניכיים, היא לאפשר למטופל לבצע בקרת פלאק איכותית בכוחות עצמו. כלומר, ללמד את המטופל כיצד על ידי צחצוח איכותי ויסודי בכוחו לשמר רמת היגיינה גבוהה וכך לצמצם את הסיכון להמשך הדרדרות או החמרה של המחלה. צחצוח באמצעות מברשת שיניים חשמלית בטכנולוגיית תלת מימד בשילוב עם עזר צחצוח כגון מברשת אינטרדנטאלית, קיסם דנטאלי או חוט דנטאלי, מהווים את הגישה הטיפולית המומלצת ביותר על ידי מרבית המומחים ברפואת חניכיים.
התחזוקה הפריודונטאלית הינה האחרונה ברצף שלבי הטיפול הפעיל במחלת החניכיים. בשלב זה, המטופל מגיע לביקורות תקופתיות לצורך הערכת השליטה על התקדמות המחלה, קבלת דגשים, ריענון המוטיבציה לשיפור הצחצוח וניקוי מקצועי על ידי הרופא/ה או השיננית. בשלב זה אנו יכולים גם לנטר את המצב הפריודונטלי וכאשר מזהים הדרדרות באחד האתרים, כמובן נטפל בה לפני שהבעיה תהיה חמורה יותר.

מה עושים? לפני הכל – משתפים
מטופלים רבים חשים באופן טבעי כי עם סיום הטיפול הפעיל, בין אם כלל טיפול כירורגי ובין אם לא, תם הטיפול. לאור זאת, עלינו לשתף את המטופלים כבר בשלבי הטיפול הראשוניים וכמובן במהלך הטיפול באופייה הכרוני של מחלת החניכיים ובחשיבות ההקפדה על בקרת פלאק קפדנית בבית, בתוספת הגעה סדירה לביקורות.
הצלחת הטיפול לאורך שנים הינה פועל יוצא של רופאים אשר יצליחו להנחיל למטופליהם את התובנות שיובילו לשמירה על קשר הדוק עם הפריודונט המטפל ויקפידו לקיים תוכניות תחזוקה במרפאותיהם.

Reference:

1) American Academy of Periodontology. Position paper. Supportive periodontal therapy. J Periodontol 1998: 69: 502–506

2) Nyman, S., Lindhe, J. & Rosling, B. (1977). Periodontal surgery in plaque-infected dentitions. Journal of Clinical Periodontology 4, 240–249

3) Löe, H., Ånerud, Å., Boysen, H. & Morrison, E.C. (1986). Natural history of periodontal disease in man. Rapid, moderate and no loss of attachment in Sri Lankan laborers 14–46 years of age. Journal of Clinical Periodontology 13, 431–440

4) Kerr, N.W. (1981). Treatment of chronic periodontitis. 45% failure rate. British Dental Journal 150, 222–224

5) Axelsson, P. & Lindhe, J. (1981b). The significance of maintenance care in the treatment of periodontal disease. Journal of Clinical Periodontology 8, 281–294